יום שלישי, 28 באפריל 2020
יום ראשון, 12 באפריל 2020
אורלי לוי היא הקש
גיל ביילין
אורלי לוי היא הקש
אורלי לוי היא הקש
מגיל צעיר ידעתי שהפוליטיקה היא כלי שבאמצעותו אפשר להשפיע, לשנות ולעשות יותר טוב בשביל הציבור וכבר בתיכון נבחרתי ליו״ר הנוער של מפלגת העבודה, הייתי פעיל מאד גם במשמרת הצעירה ונבחרתי לאגודת הסטודנטים, בזמן לימוד התארים במדעי המדינה.
החזרה שלי לפוליטיקה בשנים האחרונות היא כדי לשנות דברים בחברה הישראלית ולקדם אג׳נדות חשובות ואפילו מצילות חיים. חזרתי למרות ערכי המוסר הירודים של הרבה פוליטיקאים וחלק מהחזרה שלי היא דווקא בגלל ההידרדרות הערכית והמוסרית שמתרחשת לנו מול העיניים בשנים האחרונות.
המקרה הנוכחי של אורלי לוי הוא בבחינת הקש ששבר את גב הגמל. כבר חשבנו ששמענו הכל וראינו הכל. חשבנו ששום תופעה בפוליטיקה הישראלית לא תפתיע אותנו, אנחנו שכבר עברנו נשיא בכלא וראש ממשלה בכלא ועוד אחד עם 3 כתבי אישום ושרים מכהנים עם כתבי אישום, ומועמד לראשות ממשלה שמקבל את המנדט כל פעם, לא מצליח להרכיב ממשלה ובפעם השלישית נותן מראש את התפקיד במתנה להוא עם כתבי האישום, בכל זאת ח״כית שהיתה שנים בימין הקיצוני, הוצאה מהמשחק הפוליטי ע״י הציבור, עברה צד, התחייבה ב 100% ומיד הפרה את ההתחייבות והתחייבה לגורם שלישי (כל זה בפחות משנה אחת) דווקא המקרה הזה גורם לכעס ואכזבה כל כך גדולים בקרב הציבור, תחושת מיאוס מכל מה שקורה ומחשבה כנה שהמנהיגים שלנו, לפחות חלקם, ממש לא ראוי.
למרות שזאת תופעה ידועה ועתיקה בעולם ובארץ, נראה שבשנה האחרונה, מסיבוב בחירות אחד לאחר, יש יותר ויותר פוליטיקאים שמעדיפים את טובתם האישית על פני האינטרס הציבורי והרבה כאלה שנכנסו למערכת, כי היו במקרה בסביבה בזמן המתאים, לא באמת הגיעו כי בוער בהם לשנות דברים לטובת האזרחים.
פוליטיקה היא פעילות שנעשית לצורך קבלת החלטות, שיקדמו את האינטרסים של קבוצה מסויימת ופוליטיקאי הוא איש מקצוע, שמקדם את האינטרסים של הקבוצה שאותה הוא מייצג.
בבסיס, פוליטיקה היא מושג חיובי וחשוב. לצערי, כבר הרבה מאד שנים, המושג ׳פוליטיקאי׳ נחשב לגנאי והקונוטציות שעולות ממנו הן שחיתות וחוסר אמון.
זה קורה בגלל שיותר אנשים מגיעים לפוליטיקה כדי לקדם אינטרסים אישיים ופחות מתוך אידאולוגיה.
גרף ההידרדרות של התנהגות הפוליטיקאים ואמות המוסר הופך לתלול יותר ויותר ואני רוצה להאמין שאנחנו בתקופת ביניים וביציאה ממשבר הקורונה ומהמשבר הפוליטי, אנחנו חייבים לעשות חשבון נפש יסודי, להסיק מסקנות ולהזכיר לעצמנו שהכח בידיים שלנו. אנחנו חיים בדמוקרטיה וחייבים לחזור לשלוט במצב ולקבל החלטות נכונות. לא להיות מופתעים בכל פעם מחדש. איך נדע שקיבלנו החלטות נכונות? איך נדע במי לבחור בפעם הבאה? לא לפי שיקולים זרים, לא לפי שיטת אלימינציה, לא לפי חישובים אסטרטגיים זרים שלא מוכיחים את עצמם. אנחנו חייבים לחזור לבחור בדרך, כל אחד בדרך שהוא מאמין בה. עלינו לבחור לפי האידאולוגיה שמנחה אותנו וזה יבטיח ברמה גבוהה שנקדם את האנשים והקבוצות שיקדמו את האינטרסים שלנו. מי שעובר מליברמן למפלגה של בן גוריון ומגיע לביבי, בודאות לא עונה על הקריטריונים האלה ובפעם הבאה צריך למצוא את עצמו באופן סופי מחוץ למערכת הפוליטית.
גיל ביילין.
הירשם ל-
תגובות (Atom)

